פס"ד בתביעה כספית בעילה חוזית על סך 19,838 שהגישה התובעת כנגד בעלה לשעבר

כללי:

1.        בפני תביעה כספית  בעילה חוזית על סך  19,838 שהגישה התובעת כנגד בעלה לשעבר.

העובדות הרלוונטיות :

2.        ביום 28.3.01 נחתם בין התובעת בעלה דאז, הנתבע 1,  ועו"ד ג', הבעלים של הדירה ברח' .... בירושלים (להלן: "הנכס" ו" בעל הבית") בה התגוררו בני הזוג, הסכם בו עוגנו זכויותיהם של שני בני הזוג כדיירים מוגנים בנכס, בעלי זכויות שוות אחד לשני (להלן: "ההסכם" או ת/1). באותו הסכם הסכים בעל הבית להשכיר את הנכס לצד ג', חב' "...." בע"מ (להלן: " שוכרת המשנה") - ששמה נמחק בהסכמה מכתב התביעה בסיום ישיבת ההוכחות.

3.        באותו יום בו נחתם ההסכם ת/1, חתמו הנתבע ובעל הבית מול שוכרת המשנה, על הסכם השכירות ת/2, בו שכרה שוכרת המשנה את הנכס, תמורת סך של 470 $ לחודש, סכום ששולם באופן שוטף.

4.        לאחר שהצדדים התגרשו ביום ....2006, העבירה שוכרת המשנה את דמי השכירות לידי הנתבע בלבד, עפ"י הוראתו.

5.        בפני באו עדויות הצדדים, בעל הבית, עו"ד גרינבוים והעד מטעם הנתבע, מר ......

טענות התובעת:

6.      התובעת  טוענת כי היא זכאית למחצית מדמי השכירות שנטל הנתבע, לאחר הגירושין, מכח זכויותיה החוזיות על פי ההסכם ת/1.

טענות הנתבע :

7.      הנתבע טוען כי ההסכם ת/1 לא הקנה לתובעת זכויות כלשהן בנכס וגם אם היו כאלה, היא הסכימה שדמי השכירות ישולמו לנתבע בלבד ויופקדו לחשבון שהוא יורה (סעיף 4 לסיכומי ב"כ התובע).

8.      ועוד טוען הנתבע כי ההסכם נחתם כאשר היה נתון להשפעת סמים קשים ולא הבין את דבר חתימת ההסכם.  לפיכך הוא זכאי לבטל  את החוזה בשל טענות אלה (סעיף 9 לכתב ההגנה, וסעיף 20 לסיכומי ב"כ הנתבע).

דיון והכרעה :

9.      לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את העדויות שבאו בפני, ושקלתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל וזאת מן הטעמים כדלקמן:

א. צודק ב"כ התובעת כי בית המשפט אינו נדרש כלל להכריע בסוגיית מעמדה של התובעת כדיירת מוגנת בנכס וכל שיש להידרש אליו הם היחסים החוזיים כפי שעולים מן ההסכם ת/1.

ב.  בהסכם זה הושוו זכויותיה של הנתבעת לאלה של הנתבע. את העובדה שת/2 נחתם רק עם הנתבע ושוכרת המשנה התחייבה בסעיף 8 לאותו הסכם, להפקיד את הכספים בבנק אשר "יקבע השוכר" (הנתבע 1), אני רואה כעניין טכני בלבד, שאין בו כדי לפגוע בזכויותיה. לפיכך, מכח אותן זכויות, זכאית התובעת למחצית מדמי השכירות בתמורה לויתור על השימוש בנכנס והשכרתו לשוכרת המשנה (גם לעניין זה צודק ב"כ התובעת בטענתו כי  הסכם מותר לו שיוסיף על הזכויות בנכס לפי חוק הגנת הדייר  כפי שצויין בסעיף 34 לסיכומיו).

טענת העושק : (סעיף 9 לכתב ההגנה)

10.  לעניין טענת הנתבע כי התובעת ניצלה את מצבו והחתימה אותו על הסכם אשר לא הבין את תוכנו כתוצאה משימוש בסמים, הנטל להוכחה טענה זו מוטלת על הטוען לה, דהיינו על הנתבע.

11.  אין מחלוקת כי הנתבע השתמש בסמים, ואולם לא שוכנעתי כי במועד חתימת ההסכם הנתבע 1 היה נתון תחת השפעת סמים ו/או כי היתה השפעה זרה כלשהי על הבנתו את תנאי ההסכם ו/או שלל ממנו את כח רצונו. אני מעדיף לעניין זה את עדותה של התובעת, אשר טענה כי הנתבע " הבין יפה מאד על מה הוא חותם" (עמ' 1, שורות 12 עד  13 לפרוטוקול), שנתמכה בעדותו של בעל הבית (עמ' 15, שורות 13 עד 15 לפרוטוקול על פני עדותו של הנתבע אשר לא היתה מהימנה עלי בנקודה זו.

12.  לעניין זה יצויין כי שימוש בסמים אינו שולל אוטומטית את כח רצונו ושיפוטו של אדם בכל עת ובכל שעה ואינו מעביר את נטל ההוכחה בעניין זה (וראה לעניין זה ת.א. 818/97, אריה נ' עבודי). מלבד עדות הנתבע, אשר לא היתה מהימנה עלי בנקודה זו כאמור לעיל,  לא הובאה בפני  מטעמו כל ראיה נוספת המעידה על ליקוי כלשהו בהבנתו של ההסכם באותה עת. 

13.  יתרה מזו, אף לפי עדות הנתבע עצמו, גילה את מהות החוזה עליו חתם, עוד לפני  7 שנים  ואם היה בטענה זו ממש, הדעת היתה נותנת שאם הדבר לא היה מקובל עליו, היה נוקט בהליך כלשהו תוך זמן סביר לבטלו ואם לא עשה כן, יש לזקוף זאת לחובתו.  (אף לפי העד מטעמו של הנתבע מר ...., הנתבע נגמל מסמים, כבר לפני 3 שנים וחצי) [עמ' 13, שורות 22 עד 23 לפרוטוקול].